מאמר זה פונה לאמנים מתחילים וותיקים כאחד, בנוסף לזה, מאמר זה הינו מאמר דעה, ייתכן שלא תסכימו עם חלק מהנאמר.
רוב הטיפים מתאימים למופעי ג'אגלינג סטנדרטיים, מופעים לילדים, עם דיבור ומגוון כלים. כמובן שיש מופעים נהדרים ללא מילים או מופעים מבוססים על כלי ספציפי ולהם זה פחות רלוונטי.
ראשית נתחיל בשלב התכנון, נחשוב מה המרכיב החזק באופי שלנו / בכישורים שלנו שייתן לנו יתרון בבניית המופע, יש ג'אגלרים מאוד מצחיקים, יש כאלו מאוד טכניים השולטים ברמה גבוהה מאוד בכלים, יש כלאו שיודעים להחזיק קהל ולהלהיב אותו, לפי זה נבנה את אופי המופע.
בשלב הזה כדאי לחשוב על קהל היעד למופע, ילדים / מבוגרים, דתיים / חילוניים / חרדים, בארץ או בחו"ל, בעיקר לימי הולדת / בעיקר לבמות גדולות, אולי מופע לרחוב.
אני מאמין שמופע מוצלח צריך לתכנן גם סיפור מסגרת כמו בהצגה וגם דמות עם מאפיינים מוקצנים כלשהם, כאן מגיע גם עניין המקוריות, זה בסדר לקבל השראה מאמנים אחרים אבל חשוב ליצור משהו ייחודי.
רוב הג'אגלרים אינם שחקנים ובימאים ולהטוטנים ולכן הייתי ממליץ מאוד להיעזר באנשי מקצוע כדי לבנות את המופע, בימאים של הצגות ילדים, מורים למשחק, מנחי סדנאות ליצנות, כל אלו יכולים מאוד לעזור, אפילו להיעזר ביותר מאיש מקצוע אחד.
קטעים טכניים שחשוב שיהיו במופע, לדעתי, קהל אוהב אלמנט של סכנה:
* סכנת גובה (ג'ירף, סולם, הליכה או רכיבה על חבל, עמידה על כתפיים של מישהו, רולה בולה בקומות וכו')
* עוד אלמנט של גובה חשוב כדאי להכניס למופע, זריקת חפץ לגובה, יש לי תחושה לפעמים שעשרות טריקים קשים במיוחד לא ירשימו קהל ממוצע כמו זריקת חפץ לגובה רב (עם קלאבס או דיאבלו למשל).
4 אלמנטים שחשוב לשים אליהם דגש בכל מופע:
* הסדר הוא אקראי ולא לפי רמת חשיבות.
1- סאונד, השתמש תמיד בציוד הגברה איכותי, כדאי להביא ציוד הגברה חלופי לגיבוי, כולל כבלים, מדונה וכל רכיב עדין שעלול להתקלקל ולגרום לפדיחה נוראית.
הקדש מחשבה לגבי איך אתה מנגן את המוזיקה, אני למשל מנגן רצוף לאורך כל המופע ומדבר תוך כדי השירים, יש לי רכיב במיקסר שנקרא 'דאקר' הוא מחליש אוטומטית את המוזיקה (אפשר להחליט כמה הוא יחליש) בזמן דיבור במדונה. יש ג'אגלרים שמעדיפים לעצור בכל פעם שהם מדברים ולנגן שיר בכל קטע טכני, זה מתאים לדעתי למופע בלי המון דיבורים.
2- תלבושת ותפאורה, השקיעו בתלבושת ( נעליים, כובע, מכנסיים, חולצה/וסט) והשקיעו בתפאורה, גב במה, שטיח, שולחן עם מפה ולוגו עליה, גם הפרופס איתם אנחנו מלהטטים צריכים להיות מיוחדים, יש ג'אגלרים שהולכים על צבע מסוים כמוטיב חוזר, למשל, דיאבלו אדום, שטיח אדום, קלבים אדומים וכו', אני אוהב צבעוניות ולכן הכלים שלי בצבעים שונים, בכל מקרה חשוב להגיע עם כלים עם נראות מיוחדת, לדוגמא: להופיע עם מקל פרח פשוט או סטאף מקל מטאטא לא נראה מי יודע מה, לעומת זאת להופיע עם כדור בדולח גדול / רולה –בולה נוצצת זה מרשים! (בלי קשר לרמה הטכנית של הקטע)
3- טכניקה, אנחנו אמני קרקס, ראוי לדעתי שנציג מיומנויות מיוחדות, דברים שלא הרבה אנשים יכולים לעשות, לכן צריך להתאמן באופן יום-יומי, גם לשמר מיומנויות וגם ללמוד חדשות. הקהל שלך יעריך רמה טכנית גבוהה.
* לדעתי אמן קרקס שלא מתאמן יותר הוא אדם שבמידה מסוימת איבד את התשוקה למקצוע, אני גם חושב שזה מורגש במופע אבל זו סוגיה לדיון אחר.
4- אלמנט המשחק, הבימוי וההומור. על זה הרחבתי בהקדמה, אני שם דגש עם הומור, אנשים הכי נהנים לצחוק! חשוב גם למתוח אותם, להלהיב אותם, להפתיע אבל הכי חשוב לדעתי בעבודה עם ילדים זה לדעת להצחיק אותם ובצורה תמימה ונקייה בלי להעליב אף אחד ובלי גסויות.
נסו להשקיע מחשבה ב-מה עוד קורה בכל נמבר חוץ מהתרגיל עצמו, איך הגעתם למצב הזה, למה אתם לוקחים את הדיאבלו ומתחילים לעשות תרגילים למשל, צריך להיות סיבה, אפילו אבסורדית לכל דבר שקורה.
עוד כמה מחשבות לסיכום:
*הנושא של שילוב מתנדבים מהקהל במופע הוא מאוד חשוב לדעתי, במיוחד אם המופע מיועד גם למסיבות יום הולדת. נושא זה מצריך מחשבה ומקוריות כי זה סוג של רגעי שיא מבחינת הקשב של הקהל, מישהו עולה, מה הוא נדרש לעשות? האם הוא מסיים את הקטע גאה או נבוך? הסיטואציה הסטנדרטית היא שמזמינים ילד לתת יד לעזור לאמן לעלות על הרולה-בולה/חד-אופן או להחזיק צלחות מסתובבות, אין בעיה לזרום כמו כולם על קטע כזה, השאלה היא מה קורה תוך כדי, איזה בדיחות, מה ה'בילד אפ' וכו'.
* אורך המופע הנדרש לרוב הוא 45 דקות, אני חושב שמעבר לזה קשה לקהל להתרכז ובמקרים רבים אחרי חצי שעה כבר הילדים כבר מתחילים לאבד ריכוז. כדאי לתכנן את הקטעים החזקים והמותחים לקראת הסוף ובסוף לתת את ה'גראנד פינאלה'.
* גמישות המופע לתנאים משתנים היא חשובה למי שרוצה לסגור מופעים רבים בסיטואציות שונות, לא פעם קרה לי שהזמינו אותי למופע ולמרות שאמרתי שצריך תקרה גבוהה גיליתי שהתקרה בערך 20 ס"מ מעל הראש שלי, אז חלק מהקטעים יורדים או מצטמצמים קצת אבל עדיין נשארו מספיק קטעים אחרים. אני ממליץ לתכנן את המופע שיהיה אפשר לקיים אותו גם במקום עם תקרה נמוכה, גם על דשא, וגם ברוח, אחרת חצי מהעבודה יורדת על תנאים טכניים לא מתאימים.
