סירוויל- אלמנט צעיר שמסובב לכולם את הראש

אם אתם מתחום הקרקס אז בטוח אתם מכירים מישהו שעושה סירוויל ואם לא אז בטח יצא לכם לראות איזה סרטון, אבל כמה אתה באמת יודעים עליו?

אז ככה: סירוויל (Cyrwheel) הוא בעצם הגלגל של סיר (Cyr) על שמו של דניאל סיר. הוא נקרא גם מונו וויל והוא כלי אומנותי המיועד להופעות קרקס.  למעשה זהו חישוק גדול עשוי אלומיניום או פלדה וקוטרו הפנימי הוא כ10-15 ס"מ מעל גובהו של האמן המסתובב עליו. תנועת הגלגל האופיינית היא "הוואלס" שהוא מין סיבוב מתמשך או פירואט מתערבל הדומה למטבע המסתובב על ציר. 

קצת היסטוריה! ותכלס היא קצרה.

בשנת 1998 ניתן לסירוויל את שמו בעקבות דניאל שנתן לו את תכונותיו העכשוויות והתווה את הדרך.

לפניו, עוד ב-1923, מסתבר שנראה חישוק בסדר גודל כזה על במות הקרקס. יש צילום של רקדנית אמריקאית בשם דוריס המפרי שצולמה על אלמנט המזכיר סירוויל כשהיא מאזנת את החישוק ביד אחת ורגלה מונפת לאוויר. 

אבן דרך חשובה בדרכנו לסירוויל המודרני (שדניאל בהחלט ידע על קיומו ויכול להיות שהשפיע עליו) היה הגלגל הגרמני (German wheel). בשנת 1925 Otto Feick המציא את החישוק הגרמני. שהוא בעצם שני חישוקי ברזל במידות של סירוויל מחוברים במוטות כשהם מקבילים זה לזה. Otto מספר שהשראה לאלמנט הגיע מהילדות בה נהג להתגלגל בחבית במורד גבעה. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם נמכרו עשרות אלפי חישוקים גרמנים ובשנת 1936 נכנס אלמנט זה לאולימפיאדה. בקיצור, הגלגל הגרמני נכנס לתודעה הציבורית.

25 שנה לאחר מכן הומצא המונו וויל ונכנס לייצור המוני בגרמניה כשהוא מציג חישוק יחיד עם ידיות החזקה ורצועות לקשירת הרגליים- אבל חישוק זה לא הגיע לסדר גודל בינלאומי.

ואז הגיע דניאל! ככל הנראה הכיר דניאל בגלגל הגרמני אך לא הכיר את המונו וויל. הוא דווקא מספר שמצא בהולה הופ ענק השראה.

דניאל שנולד בקנדה, קוויבק היה אמן קרקס מקצועי עוד לפני שחשב על הסירוויל, הוא למד בבית הספר הבינלאומי לקרקס במונטריאול שם התמחה בסולם חופשי.  

בשנת 1993 הוא היה ממקימי קרקס "אלואז" והיה לראש המחלקה למחקר ופיתוח של אלמנטים אקרובטים.

דניאל החל לחקור את החישוק ב1996 כשהוא מנסה לעבוד עם חישוק אחד שלם מברזל- עם הזמן החליף דניאל את הברזל באלומיניום בכדי להקטין את משקלו. לאחר מכן הוסיף ציפוי PVC בכדי לייצר הידבקות לקרקע ובנוסף למנוע החלקה. לבסוף הוא חילק את הסירוויל לחמישה חלקים שמתחברים יחדיו ובכך מאפשרים ניידות. 

כך בשנת 1998 הסירוויל הפך להיות חלק ממופע של קרקס "אלואז" שנקרא Excentricus ומשם החל המסע הבינלאומי שלו.

חמש שנים לאחר מכן, בשנת 2003, דניאל סיר הוזמן לקחת חלק בפסטיבל מונדיאל Cirque de Demain שבו זכה במדליית כסף. ההישג תרם להתעניינות רבה סביב הסירוויל בקהילת הקרקס. למעשה, הביצועים של דניאל סיר בפסטיבל הביאו את הסירוויל למרכז תשומת הלב באותה שנה.

אמנים נוספים החלו ללכת בעקבותיו והוא העביר את משנתו בשיעורים פרטיים. ממשיכיו החלו לפתח שפה שלמה שהולכת ומתרחבת כל שנה.

מתגלגל לתודעה עולמית

החישוק המשיך וממשיך להרחיב את הפופולריות שלו הודות לחובבים רבים שתופסים את החישוק. גם בבתי ספר לקרקס אפשר למצוא חישוקים רבים והכשרה מתאימה. בתי הספר ENC ו- ESAC הם שני המוסדות היחידים אשר נהנו מהוראתו של דניאל סיר בכבודו ובעצמו. 

האינטרנט גם מאוד עזר להפיץ את הפרקטיקה והשפיע מאוד על התפתחותו של הדור הבא של הסירוויל.

הקטעים שהשפיעו עליי באופן אישי מוסיפים צבעים נפלאים ותרגילים אייקונים שמהווים חלק מהרפרטואר של הרבה אמנים מודרניים למרות השוני בגישתם. אתם מוזמנים לחפש אותם בגוגל. חלקם בעלי אופי מחולי כמו Alexandre Lane

 או Angelica Bongiovonni. חלקם משלבים ליצנות כמו Aime morales ואפילו תרבות ההיפ הופ משתלבת בצורה נהדרת כמו Christopher Thomas & Charlie Wheeler, חפשו   .cyreelkillers

ובפן קצת יותר אישי, החישוק בשבילי הוא קודם כל אלמנט מחולי המאפשר לי לרקוד בחופשיות ב360 מעלות.

בכדי שהחישוק יאפשר לי לרקוד בתוכו עליי לבצע העברות משקל בזמן הנכון במקום הנכון- אם אני עושה טעות ולו הטעות הכי קטנה בו במקום אני "משלם עליה" וכך הלמידה היא מיידית. 

הסירוויל (החישוק) מחייב חיבור והקשבה נוכחת לגוף ולאלמנט, סנכרון נכון בין השניים פשוט גורם לי לעוף בתוך עולם קטן משלי שמסתובב על צירו.

נתראה בסיבוב…